דיסקלקוליה — ליקויי חשבון
דיסקלקוליה היא ליקוי ספציפי בחשיבה חשבונית-כמותית. נחשבת ללקות למידה "בזכות עצמה" — הקושי עם מספרים יכול להופיע במנותק מכל לקות למידה אחרת, עובדה המקלה על אבחון הבעיה.
כמה זה נפוץ?
גורמים לדיסקלקוליה
חוקרים מפרידים בין שני סוגים על פי הגורם לה:
דיסקלקוליה התפתחותית — הקושי בביצוע מטלות חשבוניות מופיע עוד לפני בית הספר, עם קושי בספירה ובהשוואת כמויות. נובעת ככל הנראה מליקוי מוחי באזור הטמפורלי-פריאטלי של ההמיספרה השמאלית, ומושפעת גם מתורשה ונטיות גנטיות.
דיסקלקוליה נרכשת — הקושי נובע מפגיעה מוחית או מחלה ניוונית. האדם יאבד יכולות מתמטיות שרכש בעבר כתוצאה מפגיעה ידועה.
ביטויים של דיסקלקוליה
בגן: קושי בספירה ובהבנת רצף המספרים, קושי במנייה של חפצים ובתפיסת כמות ללא מנייה. הילדים ימצאו דרכים שאינן כוללות מספרים כדי לתאר את סביבתם.
בבית הספר: אין אפשרות לרכוש הבנה לגבי משמעות פעולות החשבון הבסיסיות. ילד עם דיסקלקוליה יתקשה ברמה הבסיסית ביותר — לא מבין מהו חיבור וחיסור, ואולץ לספור מההתחלה בכל פעם. גם ילדים שיגיעו לפתרונות נכונים עשויים להשתמש בשיטות לקויות כמו ספירה באצבעות.
קשיים באבחון
חשוב להפריד בין דיסקלקוליה אמיתית לבין בעיות הנובעות מהוראה לקויה, בעיות התנהגות, או חרדה מפני המקצוע.
באבחון חשוב לעקוב אחר האופן שבו פותר התלמיד את התרגילים — לעיתים דיסקלקוליה תתבטא בשיטות פתרון לא יעילות ואיטיות, למרות שהתלמיד יגיע בסופו של דבר לפתרון נכון.
במצבים קיצוניים פחות, יתכן שהילד הצליח לרכוש מיומנויות אריתמטיות בסיסיות, וקשייו יצוצו רק בשלב התפתחותי מאוחר יותר.